אפריטיף: משמעות השם היא “פתיחה” של ארוחה. המטרה של האפריטיף היא לגרות לנו את מיצי הקיבה… ועל כן הוא עומד בכמה חוקים- אחוזי אלכוהול לא גבוהים מקסימום 25% וזאת כמובן כדי שנזכור מה אכלנו ונוכל להנות בראש צלול. אפריטיף לעולם לא יהיה מתוק מידי, לא מוגז כדי לא לתפוס את כל המקום בבטן ובד”כ נשתה אותו בכמויות קטנות. בתאבון!

דז’סטיף: מזכיר לכם את המילה באנגלית “דיזרט”? לא סתם- הכוונה היא אכן לקינוח. דז’סטיף הוא כל משקה שבא לי לסיים איתו את הארוחה- אך הקלאסיים מביניהם הם המשקאות שיש בהם עשבי תיבול מיוחדים העוזרים בעיכול. נשמע מפתיע נכון? חכו שתגלו שהליקר ייגר מייסטר המפורסם הוא אחד מהם… לבריאות!

וורמוט: הלוא הוא ממשפחת האפריטיף. משקה שנולד באיטליה ואפוף מסתורין בכל הנוגע להכנתו כיוון שמעורבים בו עשבי תיבול רבים. משקה מעניין זה הוא למעשה יין לבן- מתובל, מחוזק, מסונן, מיושן וצלול. מיוצר לרוב בשלושה טעמים שוודאי מוכרים לכם: ביאנקו- מתקתק (מומלץ להוסיף לו לימון לאיזון), רוסו- מריר מתוק בצבע אדום ואקסטרה דריי- כשמו כן הוא- מאוד יבש!

ביטר: משקאות הביטר מוגשים כאפריטיף הנועד לפתוח לנו את התיאבון. הם מיוצרים מאלכוהול נייטרלי המופק מדגנים ומעורבב עם צמחים ותבלינים שונים ולרוב בחברות המייצרות שומרות את המתכונים בסוד. משקה הביטר המפורסם בעולם הוא הקמפרי האיטלקי. אז אמנם הטעם מר אך נ-ה-ד-ר!