סיפורו של יקב בנימינה הוא חלק מסיפורה של הקמת ההתיישבות היהודית, כמו גם סיפורה של תעשיית הבושם והיין בארץ ישראל.
הברון רוטשילד, שהיה מתומכי ההתיישבות החלוצית, זיהה את הפוטנציאל הגדול הטמון בשדות.
פרחי היסמין שסביב המושבה הציורית בנימינה והקים בה בשנת 1925 מפעל לייצור בשמים במבנה דו קומתי מרשים. המפעל אכן שגשג, תרכיזי הבשמים שהופקו מפרחי היסמין יוצאו לצרפת, אך בשנת 1937 הוא נאלץ לסגור את שעריו בעקבות המיתון הגדול שגם גרר את שוק הבשמים למעבר לבשמים סינטטיים קלים וזולים לייצור.
באותן שנים של לפני הקמת המדינה, עלה מהונגריה לישראל יהודי בשם יוסף זלצר שהיה יינן מנוסה שחלם להגשים את חלומו הציוני לעלות לישראל ולהקים בה יקב לייצור יינות. יוסף זלצר חיכה להזדמנות עסקית להקים את היקב שלו באזור בעל תנאים מצוינים לגידול כרמים ולייצור יין.
בשנת 1952 “חלום יוסף” הגיע להגשמה: יוסף חכר את השטח ואת המבנה של מפעל הבשמים הנטוש בבנימינה ששימש בימי המחתרות של לפני קום המדינה כמקום מפגש וסליק סודי להסתרת נשק עבור חברי ההגנה. יוסף שיקם את המבנה, הקים בו יקב לייצור יינות מתוקים וליקרים ו קרא לו “יקב אליעז” להנצחת בנו, אליעז, שנפל בקרבות פלוג’ה במלחמת השחרור.
יוסף נטע כרמים באזור בנימינה, גידל ובצר ענבים וייצר יינות מתוקים, יינות שולחניים פשוטים וליקרים וראה ברכה בעמלו עד שבשנות השישים היקב שלו היה לשני בגודלו בישראל. בשנים אלו כל ענף היין נשלט על ידי קואופרטיב “כרמל מזרחי” שחייב את בעלי היקבים לרכוש ממנו כמות מוגדרת של ענבים. יוסף זלצר התנגד לכך ודרש לאפשר לו לקבל כמות קטנה יותר של ענבים לייצור הליקר שלו. משלא נענה, הוא פנה באופן ישיר לראש הממשלה דוד בן גוריון וביקש את עזרתו. בן גוריון אכן נענה לבקשה ואפשר ליקב אליעז לקבל מהקואופרטיב כמות קטנה יותר של ענבים כדי ליצר את הברנדי הייחודי לו. בכך הפך בעצם יקב אליעז ליקב הבוטיק הראשון בישראל…
על מנת להכיר תודה לבן גוריון החליט יוסף לקרוא לברנדי המוביל מתוצרתו ” NUT HARD LIQUER” – “אגוז קשה לפיצוח” – על שם בן גוריון, שהיה ידוע כאיש עקרונות עיקש וקשה.
משנות השישים ועד שנות התשעים החליף היקב כמה בעלים, נרכש על ידי משקיעים וגופים שונים אך תמיד נותר בידיים פרטיות. ב-1996 רכשו את היקב שני אנשי קולנוע שחלמו להקים מפעל ציוני המשלב את ערכי החקלאות והתעשייה בישראל. הם פיתחו את היקב, השקיעו בו רבות בציוד מתקדם וטכנולוגיות חדשניות, הקימו חדר חביות ברמה בינלאומית, פיתחו והוסיפו כרמים רבים תוך השבחת זני הענבים, שידרגו את רמתם המקצועית של הייננים הראשיים והיקב הפך להיות ליקב המוביל בישראל. באמצע שנות התשעים הם שינו את שמו של היקב מ”יקב אליעז ל”יקבי בנימינה”.
בשנת 2008 נמכר היקב המצליח לבעלי רשת המרכולים “חצי חינם” אשר המשיכו לפתח אותו הן מבחינת ציוד וטכנולוגיה והן בהרחבת היצע הכרמים וזני הענבים מכל רחבי הארץ. כיום מייצר יקב בנימינה, הנחשב לחמישי בגודלו בישראל, כ-5.2 מיליון בקבוקי יין מענבים שנבצרו בכרמים הפרושים לאורכה ולרוחבה של ישראל: מרמת הגולן, מהגליל העליון )כרם בן זמרה, עלמה ועמק קדש( מהגליל תחתון )אזור כפר תבור(, מהגלבוע, מאזור בנימינה, מהרי ירושלים וכרמי יוסף ועד לכרמים בדרום הארץ. לכרמים הוותיקים של היקב נוספו בשנים האחרונות עוד מספר כרמים מאזור גדרה, לכיש (שומריה) ומצפה רמון.
יקבי בנימינה מייצרים כיום כ-7 סדרות של יינות כשרים המעניקים לחובבי היין מגוון רחב של צבעים, מרקמים, ניחוחות וטעמים. הסדרות נקראות בשמות: אבני החושן, בנימינה, רזרב, יוגב, המושבה וטבע, ובנוסף להם גם סדרת יינות בוטיק בשם “המערה” שחביות היין שלה מתיישנות במערה בהרי הכרמל.
מרכז המבקרים של היקב נמצא
בלב המושבה בנימינה, ממש באותו הבניין (המשופץ כמובן) בו הקים יוסף זלצר את היקב הראשון שלו. במרכז המבקרים ניתן ליהנות מסיור והסברים על ההיסטוריה של היקב, של הברון רוטשילד ושל משפחת זלצר, להכיר את תהליך ייצור היין, לבקר במרתף החביות ולסיים בטעימות ממגוון סדרות היין והליקר שהיקב מייצר.
חוויה מומלצת מאוד המשלבת היסטוריה, טכנולוגיה וטעמים נהדרים.
לחיים!
השאר תגובה